למה לעיתים אתרגז ועיניי בורקות אש, עומד אני וצורח מרגיש שממש רותח, בא לי לנתץ אפילו חפצי חן, אכן. ואז המוזה מתחבאת המילים ממאנות לצאת בדיוק בעת הזאת שיכלו להביא מזור. מחפש על הצג אחרים שאולי להם עצות ומענים, אולי תימצא התשובה לדיכדוכי הנשמה. ואני מגלה רק מלוא הדאבה מִקְבָּץ של אכולי אכזבה המבקשים ממני את העזרה בעצה או במילה טובה. ואז צרותי שלי שם אני בצד, ידיי שוב על המקלדת ועיניי על הצג... © אתר בית: http://www.angelfire.com/poetry/arbel