אני צועד מבולבל, חסר כיוון, וכשאני מחליט לבסוף להיכן לפנות, העולם נראה כמתחיל לנוע בכיוון הנגדי, ובמקום שהתמונה תתבהר, הכל מתערבב ומסתחרר.

אני לא צועד בשביל להתקדם או בשביל אחרים, אני צועד כדי למצוא משהו שאיבדתי מזמן, או שמעולם לא היה לי. אני צועד אל הדרך אליה החלומות שלי מובילים, כשכל מה שאני מחפש זה תשובות לכל כך הרבה שאלות.

אני צועד על אדמה רטובה שמאסה כבר בחום השמש.

אני צועד על חול זהוב שלא רוצה עוד בגלי הים.

אני צועד ביערות ירוקים ששומרים כל כך הרבה חיים לעצמם,בזמן שכל השאר מבלים את ימיהם בחיפוש אחריהם.

אני צועד במי נהרות נוצצים,שזורמים במהירות שמוכיחה שהם יודעים בדיוק מהו יעדם.

אני צועד בדרכים של כולם ולא בדרך אותה אני מחפש,הדרך שתוביל לפתרון השאלות והספיקות שלי.

אולי במקומות בהם צעדתי פספסתי שבילים שהם חלק ממנה, אולי אני בכלל מחפש מקום שכלל אינו קיים, ואולי פשוט לא הלכתי מספיק ואני במרחק צעד או שניים, או אלף...

בכל מקרה אני ממשיך לצעוד...