ואו-תו הגפרור שנחבט אל הדופן
שביב של ניצוץ ונולדה להבה
ברב גאווה מניפה זרועותיה
נושמת חמצן אכולת תאווה
"הנני הנני" תלחש ותרקוד
להבה שכזו לא היתה, (לא תהיה עוד)
תרקוד ותלחש, אך ידוע תדע
כי בפרוץ הניצוץ נחתמה מיתתה
וממרומי אצבעות תתחיל אז לפול
והעץ שנראה כה נצחי וודאי
מתכלה ומגיע לסוף הגדול
עד כבה, ועשן, ואין חום עוד
ודי
