קוראת שירים ומסכימה.

מזדהה, כל כך מזדהה.

ושוקעת

שוקעת

שוקעת

אל עומק יגוני.

 

תופסת את עצמי

 על סף

 תהום.

 

רק לא לשקוע.

 

חייבת לפרוץ מקירות כלאי

לשנות, לתקן.

 

שוב להיות עצמי

 

אז אוכל לקרוא שירים המספרים על יגון ישן,

יגון שאינו קיים עוד אך זכרו נצור עמדי.