כשטוב,
שדה חמניות צהוב הוא ליבי
זוהר ומואר כחמה במרום
כל מילה שלך, כל מגע
מפיצות את קרני השמש שלי לעולם.
וכשתלך,
שדה פרגים יוותר בליבי
אודם פרחיו שותת דם.
והחוסר, והעדרך,
גל של געגוע ילפות אותי
יטלטל אותי בעוצמה
מחשבותי ינדדו לרגעי האושר הקצרים
שהיו מנת חלקי איתך.
ואם תשוב אלי,
ליבי ימלא אושר וחדווה.
ותחושות חזקות יעלו בי אז
וכמיהת הגוף
ורעד איברים
ותשוקה מתפרצת
ורצון בלתי נשלט לגעת
בך
