עלי חורבותייך ארצי
דמעתי נושרת
עשן מיתמר מארובות מגדלייך
אש אוחזת ביסודות אדמתך
על חורבותייך ארצי
אתייצב בדממה
צופה בבנייך המובלים כצאן לטבח
בנייך שבותקו באונס מביתם.
ועין לא תוכל למראות
ולב לא יעמוד בכאב
ונפשי הומיה
על חורבותייך ארצי
אוציא יגוני
מאפר נוצרת
ואל עפר תשובי
גווילי קודשייך נישרפו
רגבי אדמתך עמוסי רביבי דמע ודם
על חורבותייך ארצי לא אחשה לעולם
עוד ייקום ה' את הריסותייך
עוד יצייצו ציפורים מבין חומותייך.
ארצי היפה הרסוך ורמסוך.
ארצי היפה
עוד ישובו אליך אוהבייך.
על חורבותייך ארצי,
על חורבותייך
אבנך
