נפשי חלולה

כולי מרוקנת

בלבוש מלמלה

אני בובה ממוכנת.

 

יפה ומקסימה זאת יגידו כולם

אך אותי לא יקנה איש.

די להבחין בדמעות נוצצות

כדי להבין שאני עסק ביש.

 

צעדתי איתם בשאול

עניתי לכל טענה ודרישה,

בצעדי ימין ושמאל

כמו ברבי ללא הרגשה.

 

לבריון ששיחק בי לא היה כלל אכפת

למשוך בשיער, לקטוע רגל או יד.

הכל הוא עשה מבלי להעיף מבט

ואותי על המדף הניח מיד.

 

כעת, אני נפרדת מחנות הצעצועים

אומרת שלום לדוב ולבובה זהבה

העליתי אבק מספיק

למחסן הנטוש אני שבה.