אתה פותח את הדלת ונפרד בחיבוק
מתישב בתחנה ואמא חוזרת עם בקבוק
מחכה שתלך, אבל קשה הפרידה
על אמא מבן שהולך לצבא
היא סוף סוף נוסעת
ואתה קם מהנחת
צריך להגיע למוצב
שמעת על קושי במצב
מצביע למטה עם אצבע שרוטה
מחכה לרכב שיגיע לעפרה
והנה הוא מתקרב
חורק ורעב
נפתח החלון ובמקום שאלה
לאן אתה צריך?
יוצאת הקללה
קללה בערבית
ומבצבץ האקדח ונפתחת הדלת
ויוצא "בן אדם" מרוח נזלת
הוא מכניסך בגסות מלווה בקללות
גסות שלא מזניחה "קצת" מכות
לאן רצית להגיע?
לעפרה?
לא, לא, לא! חביבי!
לא אצלנו!
אצלנו תגיע לראמללה!
חייל יהודי!!
איפה אתה חושב שאתה נמצא?
בארץ ישראל?
תגובות