יש אי במרכז הלב שלי שם את נכנסת כל יום מחדש, וכל היום זה שוב לוקח לי זמן לגרש אותך משם משם, בלילה אני שוכב מותש במיטה, ריק כמו מים, כמו אדמה, ונח מגודל המאמץ.
המתבונן בישנים
-
כשהעולם חרא צריך להתפנות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הי, זה לא הוגן, אתם שופטים אותה בצורה לא הוגנת. איכשהו , היא מאמינה, שבסוף חייב לצאת משו שונה וחוץ מזה, היא חייבת תמיכה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות כיף לראות שמישו קורא [ליצירה]
- [ליצירה] לא. זה שיר של רחל על שני ידיים מגששות, בעצם אחת מגששת והשניה מושטת אליה למה לעזאזל הן לא נפגשות למה את לא רוצה לקבל את היד שלי מתת והיא מתבצרת מאחורי חומה . השיר נגמר בשאלה "האם ללכת, או להכות עד זוב דם"? אפילו אין הבטחה. אפילו אין הבטחה שייצאו מים מהסלע. [ליצירה]
- [ליצירה] הי זה מדהים להפליא לא קרה לי שהתרגשתי כ"כ משיר כבר המון זמן בכל הכנות [ליצירה]
- [ליצירה] עם כל הכבוד, רק שלא נצטרך לשים את החיילים בכחול, בצד הקר, ואותנו בצבעים חמים. רק שלא יבין מישו טעות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה אמור להיות - "איך הי אווידאה שיש לה ציפורניים", וזה דעה מפגרת לדעתי, זה למה [ליצירה]
- [ליצירה] ב-א-מת? [ליצירה]
- [ליצירה] האם להכות עד זוב דם [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא ביקורת. לא בכלל, למעשה [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר, בבקשה, להגדיל. [ליצירה]
