לאותו בית החולים אליו הוזרמו כל הפצועים, קומה שניה, חדר יולדות ואור וחושך, אולי החושך באור, אולי אין גבול
המתבונן בישנים
-
כשהעולם חרא צריך להתפנות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא. זה שיר של רחל על שני ידיים מגששות, בעצם אחת מגששת והשניה מושטת אליה למה לעזאזל הן לא נפגשות למה את לא רוצה לקבל את היד שלי מתת והיא מתבצרת מאחורי חומה . השיר נגמר בשאלה "האם ללכת, או להכות עד זוב דם"? אפילו אין הבטחה. אפילו אין הבטחה שייצאו מים מהסלע. [ליצירה]
- [ליצירה] הי זה מדהים להפליא לא קרה לי שהתרגשתי כ"כ משיר כבר המון זמן בכל הכנות [ליצירה]
- [ליצירה] האם להכות עד זוב דם [ליצירה]
- [ליצירה] הי, זה לא הוגן, אתם שופטים אותה בצורה לא הוגנת. איכשהו , היא מאמינה, שבסוף חייב לצאת משו שונה וחוץ מזה, היא חייבת תמיכה [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר, בבקשה, להגדיל. [ליצירה]
- [ליצירה] ב-א-מת? [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא ביקורת. לא בכלל, למעשה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות כיף לראות שמישו קורא [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה אמור להיות - "איך הי אווידאה שיש לה ציפורניים", וזה דעה מפגרת לדעתי, זה למה [ליצירה]
- [ליצירה] עם כל הכבוד, רק שלא נצטרך לשים את החיילים בכחול, בצד הקר, ואותנו בצבעים חמים. רק שלא יבין מישו טעות. [ליצירה]
