לא רוצה לשנות שום דבר
לא רוצה להאמין שניתן
העולם ימשיך להסתובב
ואנחנו נמשיך לחיות באותה נקודה
יושב מול החלון
לא מדמיין שזה אני
שרץ שם
ברחובות, כמו ילד קטן
מבקש לגלות את הסוד
אבל כולם כבר יודעים
יש אנשים שמאמינים באלוהים
יש אנשים שמאמינים באושר
כול אחד צריך להאמין במשהו,
אז אני בוחר לא להאמין
מחר אתעורר ואגלה, שהכול נכון
שיחות שלמות, הפכו למילים בודדות
בלי הבעות פנים, בלי מגע של ידיים
ומי רצינו להיות?
אני כבר לא זוכר, אם רצנו ברחובות או צעקנו בחדר
כול מהפכן מסיים את המהפכה שלו
בוילה גדולה עם מכונית פתוחה
שום חומה לא נופלת
שום ילד לא גדל להיות אסטרונאוט
לא רוצה לרוץ בחשכה
להדליק את האור, שמישהו יכבה
מביט על אנשים
מחפשים משמעות
עקרונות להשלים
או ימים לעבוד
אף אחד לא יפיל את החומה
כול מהפכן מתחיל בנקודה
אליה הוא יחזור, מאחורי גדר מוגנת
מבקש על עצמו את השקט
ואיך הזמן מכהה את המשמעות
לא רץ על הכביש, לא נעמד מול הבית
לא מבקש שום חסד משמיים
יש אנשים שמאמינים באלוהים
יש אנשים שמאמינים באושר
אני מדליק סיגריה ומקשיב לשקט
על ספסל קטן, מול אותם מקומות
שפעם היו כמו עכשיו
אי אפשר לשנות דבר
ההסברים משתנים, הזיכרונות הופכים זרים
בסוף נגיע אל אותם מקומות, מותשים
כול מהפכה נגמרת במשפטים קצרים
שהמהפכן ממשיך אל עולם שכולו טוב
שיחות ועידה, ברביקיו, בתים פרטיים
אני מוחק מהרשימה, עוד יום אחד
לא רץ ברחובות, לא מבקש ללמוד את הזמן שהלך לאיבוד
לא רוצה לשנות דבר
גם בסרטים שאהבנו, מחקו את השלמות
נשארנו עם מה שסיפרנו לעצמנו שהיינו קטנים
אנחנו לא נהיה אלה שנרוץ ברחובות
יש מי שמאמין באלוהים
אנחנו חוזרים הביתה בשקט, אל אותה נקודה בערך
