גשם החל לרדת כשבאתי אלייך

עומד על מפתן הדלת

לא תכננתי שום דבר

יכלה לפרוץ מלחמה

לא הייתי מוכן

יכולתי לראות את השכנים

מביטים בסקרנות

יכולתי לראות את עצמי

מחפש בנימוס, איפה לשים את הידיים

הספרים מסודרים על המדף

עכשיו כל מה שאיבדנו, נשטף במורד הרחוב

רטוב כולי

ביקשתי עוד פעם אחת

למחול על כבודי

לפני שהשמיים יתרסקו באופן סופי

אם הייתי יודע

איך מוותרים על המבט

הייתי בא עם פרחים

ומשאיר לך אותם במפתן הדלת

הגשם יורד

ואני על מפתן הדלת, מחכה

שמשהו יתגשם

רואה דרך החלון, אותך יושבת על הספה

יש אור קטן, שמסנוור גם אותי

אני תופס מחסה מתחת לגגון קטן

מחכה לך שזה יקרה

רשימה של חסרונות ויתרונות על השידה

ובראש רצים לי תמונות

של מקומות שלא הייתי שם מעולם

לא יודע מה לספר

עד כמה רחוק ללכת, בשביל לא להגיע לקצה

ואת בוודאי מדליקה עכשיו סיגריה

מנסה להריץ בראש שעות שלא ישתנו יותר

והגשם יורד עלי

עכשיו כל מה שהיינו, רץ מול העיניים

ככול שהתקדמנו, ככה התרחקנו

אולי, הייתי צריך להתעקש

ורק אחר כך לוותר על דברים אבודים

מכסה את עצמי במעיל, ומסובב את הראש

ליד הכביש, שברים של זכוכיות

אני חושב על הזיכרונות שנאספים מכול פינה

מה הם רוצים להשאיר לנו?

מנגב את פניי מהגשם

את בוודאי שואלת את כל השאלות

אני מחפש תשובות

אולי נאהב, אולי נדע להיכנע לפני שיהיה מאוחר

אני יודע שיש דברים שמאוחר מדי לקבל

פעם עוד נבין את ההבדל