היה היה פעם כוכב. מנצנץ מרחוק בפסים של זהב. היה היה פעם כוכב. רחוק רחוק מעל העננים, ניצב לבדו בשמיים שחורים. ערב ערב עם צאת הכוכבים, היה צופה ממקומו אל עבר השמיים, ומביט הרחק באופק אל עולמות אחרים. לכוכב שלנו היה חלום ישן נושן, להכיר ולהגיע למקומות אחרים, רחוקים מכאן. ערב אחד הבהירו השמיים השחורים, ומתוכן יצאה פיה מוקפת בעננים היא פנתה לכוכבינו המוקסם ושאלה: " האם זה אתה אותו כוכב שהביע משאלה?" ענה הכוכב- "כן, זה אני! יש לי בקשה- בכל ערב כשאני יושב כאן ומביט למרחקים, רואה אני שישנם באופק עולמות אחרים, עולמות מסתוריים ומופלאים, וחושק אני לנוע ולהכיר את סודות הכוכבים, כמובן, רק אם דברתי תסכים..." ראתה הפיה את רצונו הרב והסכימה, אך רק בתנאי אחד- עליו לחזור אליה בסוף ולספר לה את כל חוויותיו. הכוכב הסכים מיד ונחוש היה לצאת ולהכיר את העולם הרחב. עם שחר הרגיש הכוכב רעד בשמיים, ומשב של רוח דחף אותו מטה בעצלתיים. לאחר כמה שנות אור של נסיעה ראה הכוכב שמיים מוארים באור עצום המסנוור את הפנים, - "מי זה פה מתקרב חרש חרש?!" נשמע קול מהדהד - "מי זה?" שאל הכוכב בקול רועד. "זה אני" ענה השמש. הביט הוא קדימה לעבר שמיים זהובים, המוארים בשפע של צבעים. "זה מדהים!" אמר הכוכב. ניסה הוא מעט להתקרב, אך בגופו עבר חום צורב. "מה זה שווה כל האור, אם לחלוק אותו עם מישהו, השמש אינו יכל? אני חושב שאלך לחפש כוכב אחר..." ובא עוד משב של רוח והנחית אותו מול הירח, וכוכבינו הקטן היה כה שמח- הכוכב שמולו הבהיק באור קסום הזוהר למרחקים, ומסביב לירח היה נוף מדהים. הכוכב לא יכל להאמין, על הרגע הזה הוא חלם כבר שנים. הוא התקרב לירח מעט, ועל בור גדול הוא נחת. הקרקע היתה מכוסה בחול ואבנים והאור שהבהיק כבר לא היה כ"כ מדהים.. התאכזב הכוכב ושקע בהרהורים- " מה זה שווה לקבל את האור והיופי רק מאחרים? מה זה שווה להיות יפה מבחוץ, כשבפנים יש רק מכתשים?" החלום הרחוק, כבר לא נראה כ"כ ורוד... ופתאם הבהירו השמיים השחורים, ומתוכם יצאה הפיה מוקפת בעננים, היא פנתה לכוכבינו העצוב ושאלה- "האם זה אתה אותו כוכב שהביע משאלה?" -"כן, זה אני.." ענה הכוכב באכזבה "הלכתי למסע ועברתי מרחקים עצומים, הגעתי לשמש המוקפת באור גדול ומדהים אך להתקרב אליה לא ניתן כי מוקפת היא באש וגיצים. ואז הלכתי לירח שמבחוץ נראה כסוף וזוהר, אך מה זה שווה אם את אורו הוא מקבל ממקום אחר? מה זה שווה נוף מרהיב, אם כל מה שיש בפנים זה חול ומכתשים???" ענתה הפיה: "אל תתייאש כוכבי היקר! אני ידעתי כל מה שאמרת זה מכבר. שלחתי אותך למסע עם מטרה, שתבין ותדע שהאור האמיתי נמצא כבר אצלך- בתוך ליבך. רציתי ללמדך שאת האור והשמחה, אין לחפש במרחקים, האור האמיתי נמצא אצלך בפנים..." --------- "במקום שנמצאת נשמתו של אדם- שם נמצא האדם כולו." -הבעש"ט-