טיפה אחר טיפה

זולגות דמעותי אל גופך

נספגות כאילו היה עורך צמא למים

וכי חסרו לו?

כל כך גדול הוא השינוי בפנייך

שפעם היו זכות ביופיין

וכעת מכוסות הן בפחם

הינך עייפה כבר

רצוצה ממלחמות

רוצה לנוח

שוב להניב פירות

אך האויב איתן

דבק בשלו

רוצה לקחתך להפכך לרכושו

הו ארץ ישראל שלי

מה עוללו לך אנשים

את פרי עמלך ברגליהם הם רומסים

לו רק יכולתי לאחזך בכף ידי

ולשמור עלייך חזק קרוב לליבי