[ליצירה]
לא לכך התכוונתי
לידידה:
למעשה, לא לכך התכוונתי בשיר...
"שעשני כרצונו"- או בעצם שעשני לרצונו. אלוקים אוהב את החיפושים, את ההתרסות! לכאורה אפשר לראות זאת ככפירה, כאנטי מסגרתיות, אך בעצם אלוקים (אולי) דורש זאת מאתנו.
אני לא מדברת על כך שאלוהים אוהב גם את החסרונות שלנו. מה שאני מנסה לומר הוא- שאין זה חיסרון כלל, ההפך הוא הנכון- מעלה גדולה. ומעשיי מכוונים לרצונו.
מקווה שהבנת את כוונתי...
תודה בכל אופן...
[ליצירה]
לדעה גלעדי
על השורה הרביעית מהסוף: ישנו משפט במסכת אבות: "עשה רצונו לרצונך"
רצונו של אלוקים-רצוני שלי.
"אהבתי" יש כאן חזרה על המשפט הראשון בשיר. גם הרעיון הזה מדגיש את העניין שהזכרתי לעיל. שאוהבת אני את דרכי והסתכלותי וכך גם אלוקים (אולי)
תודה רבה!
תגובות