בימים שעוד חשבתי עליך, היית שירה, הייתי משוררת במחשבות אליך
יום אחד עברתי ליד גדר שזה עתה נצבעה באדום רק כעבור כמה שניות שחלפתי על פניה ריח הצבע החזק הציף אותי והבנתי שכשפעם תתקשר אני אומר:
רק שתדע שהבנתי כמו מה אתה, אתה כמו גדר שזה עתה נצבעה וריח הצבע מגיע לאף רק לאחר כמה שניות, רק שלי לקח להבין כמה שאתה מסריח אחרי שנה.
זאת דוגמא אחת שחרוטה לי היטב במוח, כמובן כמו תמיד אני עסוקה ביתרונות ובחסרונות של כל(ואני מדגישה כל) דבר בחיים, יש לי פשוט תקופות וזאת כבר תקופה ארוכה של הירהורים בנושא, אם תסתכלו סביב למליארדי האנשים שליבם נשבר תוכלו לראות (לרוב) את האומללות האינסופית והרחמים העצמיים,
אני לעומת זאת מצאתי את הצד היפה בלב שבור והוא, האמת, זה שהוביל אותי לאתר הזה
, בלעדיך לא הייתי יכולה להרגיש אפילו טיפה מהמשורר הזה שבכל עת מוחו עסוק בכתיבה, בחרוזים ו..חשיבה
בימים כאלה שאני צריכה להכריח את עצמי לכתוב (ולא) אני מודה לתקופה ששברת לי את הלב והחיית לי את השפתיים והאצבעות ומצד שני אני גם לא מודה כי בכל זאת זה כואב שהלב מדמם סתם, בלי , סיבה.
תגובות