שציוו לא לחדול
ללכת אכן ואומה כך תרכין
ללכת כי כן את ראשה המטולטל
למקום שהוא יש בלי יכולת הבין
ולמקום שכבר אין נתיבה המבולבל
אנשים לבלי שם חורקת לה שן
חיילי האתמול סופגת הכאב
גיבורי המחר בעוד העולם לו ישן
שציוו: לא לחדול על בניה תתעצב
יום אחר יום ומחר יום נגלה
בלי תמולים ועתיד והכאב לא יחמוק
מרצפות לבנות אך בניין האומה
לב כבוי ולפיד את הפרט קצת ישוק
גנרל האפסות ואז יעמדו שם אלמנה ויתום
מחזור החיים בעיניים מלאות כאב בלי מתום
שווה בשווה והם ישאלו כאבם ללא קול
כולם כך כלים והאומה כך תאמר:
"הם ציוו לא לחדול".
שבילים לאין כץ
מרחב ישימון
קרת דחוסה
עיר אבדון
מגדלי שן וצריף
מליונר ואביון
לאלמנה הצעיף
הכאב לילדון
30.7.90
