זה נראה כאילו רק אתמול היה היום הראשון בבית הספר,
כאילו רק אתמול נופפתי ביד לאמא לבושה בשמלות תואמות יחד עם החברה הכי טובה שלי
רק אתמול, עם קוקיות על הראש ועם תיק של דיסני ביד, עם המון חששות בלב.
אבל פתאום את הסוכרייה על המקל מחליפה הסיגריה,
ופתאום את האהבה הראשונה, התמימה, הביישנית, החייכנית
החליפו סטוצים שמהותם מתחילה ונגמרת במגע פיזי,
ופתאום את הציורים מחליפות הבגרויות,
ופתאום את השמלה, המתואמת, הצבעונית מחליפות התלבושות של "מקדונלד'ס"
ופתאום את העפרונות הצבעוניים מחליפים עפרון שחור לעיניים
ופתאום החבר הכי טוב שלך, שפעם היה קטן וחמוד ושמנמן, הופך להיות גבר לכל דבר
פתאום הוא חתיך, מושך, נראה טוב
ופתאום את קולטת בנות מסתכלות עליו, מתחילות איתו והוא מספר לך,
מספר לך על הנשיקות ועל הנגיעות
ופתאום מבלי לשים לב את קולטת שגם את נמשכת אליו
ופתאום מתחיל ביניכם משהו.
ואת פתאום קולטת שאת כבר לא ילדה.
פתאום הנשיקה בלחי שפעם הייתה גועל נפש הופכת להיות דבר קבוע, הדרך להגיד שלום,
ופתאום לישון אצל בנים זה כבר לא כל כך תמים
ופתאום את הבגדים שאמא הייתה בוחרת מחליף הג'ינס של דיזל
ופתאום את קולטת שלחבר שלך יש רשיון
ופתאום כולם מתחילים ללמוד נהיגה
ופתאום את קולטת שאת כבר לא ילדה
ופתאום את מקבלת את ההחלטות שלך לבד
ופתאום כמעט הכל בידיים שלך
ופתאום את רק יוצאת מהבית ב12 בלילה,
ופתאום את יוצאת למסיבות ומכירה בנים ומשתכרת ומעשנת
ופתאום את משקרת לאמא כי את יודעת שהיא תדאג
ופתאום כל שיחה איתה נגמרת בריב
ופתאום את מחביאה ומסתירה ומשקרת סתם כי לא בא לך להתמודד איתה
והכל כל כך מוזר, כל כך "פתאום"
מוזר לראות את חברה הכי טובה שלך מאבדת את הבתולים שלה
מוזר לחשוב שעכשיו יש בגרויות, מבחנים שייקבעו לך את העתיד
מוזר לחשוב שאת בכלל צריכה לדאוג לעתיד
מוזר להתמסר לבנים בצורה כל כך אינטימית
ופתאום את קולטת שהכל כל כך מפחיד אותך
מפחיד אותך שתסחפי עם הרגש, עם הרגע
מפחיד אותך שתיפגעי, שתטעי, שתהרסי
מפחיד אותך שתכף גם את מאבדת את הבתולים שלך
מפחיד אותך שפעם דחית בנים כי זו הנשיקה הראשונה היום את דוחה בנים כי זו הפעם הראשונה.
מפחיד אותך שמבחן אחד, כל כך קטן, קובע לך עתיד שלם
מפחיד אותך שאת צריכה לקבל החלטות, שהכל פתאום בידיים שלך
אבל הכי, יותר מהכל גם יחד... את מבינה ש..
פתאום את מתבגרת
וזה מוזר להתבגר
וזה מפחיד אותך להתבגר..
