איך זה
שאת תמיד מתאהבת במישהו
וזה אף פעם לא אני?
הייתי רוצה לשלוח אבן
אולי חתולים
שומע סיפורים
מקשיב לענפים נשברים
תחילת החורף
ושוב אנחנו צועדים לאט
אני הייתי רוצה עכשיו
להקשיב למילים של שיר אחר
אבל את מספרת לי
על אהבה שמצאת
בלב העיר הזאת
הייתי רוצה לברוח ממנה עכשיו
אבל את לוקחת מונית
ואנחנו חוזרים אלייך
מספרת לי שאת לא יודעת
מה נכון ומה לא
ואני חושב
איך כול פעם
אני מוצא את עצמי בעיר אחרת
נזרק במושב האחורי
ותמיד מקשיב לסיפור
שאני יודע את סופו
גם בלי להבין את ההתחלה
הערצה, כאב, זמן שנאבד
את מספרת לי כמה הוא טוב
ואחר כך בוכה
לא יודעת אם זה אמיתי
רציתי לצרוח
לבעוט במושב ולצאת החוצה
אבל אני אף פעם לא מבין
איך את תמיד מתאהבת במישהו
זה אף פעם לא אני
אולי חסרים לי פרטים
אולי חסרים לי צבעים
אני לוגם מהכוס
מוותר על המזון
ואת מספרת לי על אהבה
כמו על סרט שראית
אולי אני המבקר, הצופה מהצד
אספר לך איך נראית התפאורה
ולמה התאורה לא מאירה על שום דבר
וצועדים לאט
בתוך עצמנו
תחילת חורף, זה תמיד קורה
צייד וניצוד
עם טרף לא נכון
את מספרת לי על חלומות
ופחדים שפתרת
ואני רק שואל
איך זה שאת מתאהבת
תמיד במישהו אחר