המחשבות הם בעצם תעתועי דימיון שהמוח עושה איתם מה שהוא רוצה והתוצאה היא בלאגן ! כל אחד והתעתוע שלו עם המחשבות שיוצאות או לא, מהפה שבסופו של דבר ישנה חוסר הבנה בין שני אנשים או יותר. ואז מגיעה מריבה אחת ואחריה עוד הרבה, ויש את הכעס על עצמך ועל מי שנמצא לידך... וככה העולם ממשיך כאילו והכל בסדר ולאף אחד אין תעתועי מלחמה, תעתועי דימיון שהמוח עושה איתם בעצם בלאגן. ההתחלה תמיד נפלאה תמיד הכל בסדר, הכל פשוט נפלא ואז- מתחיל המוח המעוות לחפש דברים של למה לא... למה לא טוב ולמה צריך להפסיק ולהגיד דיי, לא מתאים, ובתוך כדי גם מתחילים לחשוב בתעתועי מלחמה של מה האדם שמולך וחשב ובאיזה תעתוע הוא נמצא... ולמה ככה ולא ככה ולמה ולמה ולמה... וככה נוצר פער בין שתי מוחות ונשמות שכל כך רצו להיות ביחד ושבעצם עכשיו הם בתעתוע של החיים לאותו רגע נתון, ואולי עד שיגיע הסוף אבל בעצם איזה סוף? וכבר אמרו חכמים שכל סוף הוא התחלה חדשה, ואז נשאלת השאלה - איזה סוף? ובמקביל איזו התחלה ? ואולי כל התחלה היא סוף רק שבעצם עד שהמוח מגלה את התעתוע שעשה בעצמו, לוקח זמן, ככה שעד שאתה מבין בעצם שהייתה איזה שהיא התחלה למשהו כבר הגיע הסוף ואיתו התחלה חדשה וככה בעצם זה המעגל של החיים. כל הזמן תעתועים בין התחלה לסוף בין שחור ללבן ובדרך נכנסים כל מיני דברים שעוזרים לך להעביר את הזמן בין סוף להתחלה, התחלה לסוף. אז ככה שחזרנו להתחלה והמחשבות הן בעצם תעתועי דימיון שהמוח עושה איתם מה שהוא רוצה מה שמביא אותך לבלאגן, בראש, במחשבות ובחיים בכלל. אנשים מעשנים, שותים, מדברים, אומרים את שעל או שלא, וכל אחד, בעצם, את הדברים החשובים לו ביותר - משאיר אצלו. לפעמים בא לך לצעוק לכל העולם תעצרו לרגע אחד ותסתכלו מסביב, כל אחד הולך עם פרצוף שכאילו עוד רגע הכל נהיה מסביב לאפר ובעצם מי שיוצר את כל זה - אנשים ! מחשבות ! תעתועים שהמוח עושה לנו, מה מותר, מה אסור. ופתאום אתה (אני) מסתכלת מהחלון של עצמי, עושה רגע הפסקה ויוצאת לנשום אויר למעלה בתעתועי המוח הנקי ואומרת שהכל יפה כל כך ויש שמש בחוץ וציפורים שמצייצות, ובאותו רגע ממש אתה (אני) סוגרת את החלון הזה שפתחתי וחוזרת לשחור ולפיח של עצמי עם כל תעתועי המלחמה שהמוח יוצר לך (לי).
כתבתי את זה לפני כשנתיים בזמן פרידה/גירושין שאני יזמתי ובעצם בדיעבד - אם הייתי פחות מבולבלת ויותר מקשיבה לרגש ולהיגיון שלי- לא הייתי עושה את המשבר הזה לא לעצמי ובטח לא לבחור.