אמרנו כמה אנחנו אוהבים,

חשבנו כמה הכל מושלם,

אמרנו שלנצח מחוברים,

אנחנו כנגד כל העולם....

נישקת ללא סוף,

חיבקת כאילו אין מחר,

אז איך הכל נגמר?

כעת שהלכת הלב בוכה ומתאבל,

כעת שהלכת הכל כל כך מבלבל,

איך זה שאתה איתה ואני כאן לבדי

איך אתה מנשק אותה במקום לשכב לצידי?

אם אתה יכול אז גם אני יכולה,

להיות עם אחר שיאהבני בעוצמה

אך הלב ממאן להשתחרר, ממאן להרפות,

עדין מרגיש שאתך נועדתי להיות...

רוצה להכיר אהבה חדשה, אמיתית,

כזו שלא תגרום לדמעות על הכרית

אז למה הלב לא מאפשר

להרפות ממך ולהיות עם אחר?