מראים אחו ירוק עם שמש פרחים מוזיקה קלאסית מתמקדים על שתי פרות מצויירות שמדברות בקול של גברים. לא מראים את העטינים בתמונה רק את הראש. (פרה א' ופרה ב')

 

א': אוההוו תראו מי האורח..

ב:' כן כן אני יודע חשבת שנפטרת ממני הא?

א': מה פתאום אתה יודע אבל שלוש שנים לא נפגשנו.

ב': כן, היו זמנים... (צוחק צחוק - עמוק)

א': מתי השתחררת?

ב': לפני כמה ימים

א': מה ולא נסעת למזרח?

ב': עזוב אותך הבית הוא הכי טוב מקסימום אני אסע לנהלל... אתה יודע למשפחה...

א': כל הכבוד לך חוץ מזה נשארו פה יותר בחורות ממה ששנינו יכולים לאכול ביחד.

ב': אני לא אכחיש שלא חשבתי על זה.

א': נו אז ספר, למה אתה הכי לא מתגעגע?

ב:' תורנויות מטבח.. אח אני אומר לך לנקות אחרי כל אלה שאכלו כמו בהמות, הרגשתי גועל.. מה אני אגיד לך...

א:' כן הא? מתנפלים על האוכל כמו זבובים ברפת...

ב: הטבח היה כזה צבוע, פחדתי שיש נבלות במטבח אתה יודע חוץ משאר התורנים.

בכלל הוא האכיל אותי הרבה קש.. ואני בכלל מעדיף דשא. אני אומר לך אנשים של היום.

א: ושאר התורנויות?

ב: בפטרולים הסתובבנו כל היום מסביב לבסיס ועוד בחום של המדבר הרגשתי כמו שווארמה..

א: ואיך היו הבנות?

ב: תראה בחיל שלי יש יפות באמת, פרגיות אחת אחת.

א: נו.....ו...

ב: פרה, פרה..  לא בקטע שלי

א: פששש... הצבא הפך אותך רגיש או מה?

ב: , מה, שיגידו עלי שאני פר הרבעה? זה בסיס קטן, גם לי הייתה פעם אמא אני יודע מה זה בנות..

א: לפעמים עדיף לתפוס אותן עם החלב על השפתיים..

ב: תראה בצרפת נותנים לפרות כל מיני עשבים מיוחדים ביפן נותנים להם בירה שיהיה להם שמח וכאן נו מה? למרות החמסין צריך להיות בן אדם, אתה לא יכול להיות איזה שור ברודאו.

א: כן, אני יכול להבין אותך, היי, גם אני השתחררתי הייתי ש.ג, שמרתי שנתיים כמו כלב.

ב: תראה אחי הכי חשוב שאנחנו מחוץ למכלאה הזאת..

א: כן אתה צודק.

ב: תראה גדלנו כאן כל חיינו מה רע לנו פה?

יש שתיקה כזו..מממממ...ממממ ...כן ....

א: אתה יודע אני ממש תופס ממך, כל שאר המתגייסים החדשים תמיד היו מסתכלים בהתחלה עם עיני עגל על כולם אבל אתה, ממש הסתדרת,

ב: אני לא מתלונן היה לי חשוב שלא יסתכלו עלי כמו איזה בשר טרי, רציתי לשבור את הסטיגמות.

א: באמת? לא חשבתי שאתה כזה.

ב: בטירונות אמרו לי תזיז שקי חול, היו שם איזה 200 שקים, מילא אם היו מביאים עגלה אבל המפקד? לא! הוא רצה שאני אזיז אותם אחד אחד, כמו איזה בהמת משא,

א: ואז מה קרה?

ב: כל החבר'ה איחלו לו שילך לישון באיזו רפת ואני אמרתי שלא מגיע לו הפינוק הזה.

א: אז מה עשית?

ב: דאגתי שיתנו לו לאכול בשר נגוע במחלת הפה והטלפיים.

א: ממש חיה רעה אתה, אני ממש בהלם ממך.

ב: אחר כך שלחו אותי לקב"ן.

א: לה....למה?

ב: אתה יודע, פרה משוגעת, אי אפשר לדעת מתי זה יגיד אבל אני? אין מצב.

א: וואוו ממש סיפורי לשעת המנגל הא?

ב: אחר כך אף אחד לא משך לי בקרניים יותר.

אמרו לי לך מתאים רק מקום אחד,

א: מג"ב הא?

ב: נראה לך?!

א: למה לא?

ב: אני קיבוצניק, זה לא הולך ככה.

שלחו אותי לחיל אויר.

א: אני הייתי מת להגיע לשם.

ב: אז מה הייתי אתה בכלל?

א: אני הייתי הש.ג. של הבקו"ם,

ב: להה.....כל המשלוחים של העגלים עברו דרכך?

א: כן, צחוקים אתה יודע הפחדתי אותם, הייתי אומר להם שהטירונות זה כמו בית מטבחים.

שניהם צוחקים

ב: אתה יודע זה לא יפה..

א: נכון, היפה נפש מדבר....נהיית ממש פרה הולנדית..

ב: עכשיו כשאני חושב על זה לא רצית להיות לוחם?

א: היו זמנים אבל עזוב זה היה פעם, זוכר שהיינו מתכננים אחרי הצבא לנסוע לספרד לנגח כמה מטדורים.  אנחנו עכשיו יכולים לשבת ולטחון כמו פרות.

ב צוחק... שמת לב שאנחנו ממש שנונים?

א: כן.. (צוחק גם) יאללה בו נלך לישון קצת.

ב: כן, גם אני עייף.

א: בכלל לא סיפרת לי מה היית בצבא..

ב: אה, כן, הייתי בקר.

והם הולכים להם.