את ורדה פגשתי לראשונה בערב אביבי חם ונעים בחדר האוכל של בית הספר החקלאי "כדורי" בו נאספנו כדי לצפות בסרט "מקצועי", מערבון כמובן. היינו חבורת "אליפים" בני שש עשרה ושמחנו שה"ביתניקים" אשרו לנו לבוא לסרט. "אליף" בכדורי היה יצור חסר זכויות, פרט לזכות העבודה והלימודים . כל היתר חייב בהסכמה של פטרונינו ה"ביתניקים". בית הספר שכן למרגלות התבור, מוקף שדות ובוסתנים, משב רוח קליל את ורדה פגשתי לראשונה בערב שישי אביבי בחדר האוכל של בית הספר החקלאי הציף את האולם בניחוח אביב משכר. מי יכול לך אביב?? בהחלפת גלגל הסרט חשתי ביד רכה נוגעת בכתפי וקול נערה לחש אלי "אליף, אולי תזוז מעט , הבלורית שלך מסתירה". בנעורי בורכתי בשפע תלתלי זהב אסופים לבלורית גבוהה ובקשתה לא הפתיעה אותי. סובבתי ראשי ו"סובבתי"!! מאחורי ישבה ורדה במכנסיים קצרים החושפות ירכיים חלקות ושזופות , חולצה רוסית לבנה עטורה ברקמת יד מכסה את ניצני עלומיה, שער זהוב גולש על כתפיה ותכול עיניה ככינרת. "אפשר לשבת לידך"? שאלתי. "אין בעיה, רק חכה שייכבו האורות ולא תכעיס את הביתניקים" השיבה בצחוק. ורדה היגיעה לסרט ביחד עם חברותיה מהמושבה הסמוכה מסחה, היום כפר תבור. ישבתי לידה, ירכיה החשופות נצמדו לירכי ומגען הרך והחמים ריגש אותי והרעיד את גופי. "קר לך?" לחשה לאוזני והרעד גבר, "להפך חם ונעים לי" עניתי. "אפשר ללוות אותך למושבה אחרי הסרט?" שאלתי, "חסר לך, הביתניקים יטרטרו אותך עד הבוקר.חכה בסבלנות שתחלוף השנה ואז תשאל על ורדה קורקין, אין אחד במסחה שלא מכיר". משפחת קורקין האגדית עלתה לישראל מאוקראינה בעליה הראשונה והתפרשה עם השנים במסחה ובסג´רה. השמועה אומרת שאבי המשפחה היה איכר אוקראיני גוי שעלה לארץ עם אשתו היהודיה. בחודשים הבאים הייתי שקוע בבחינות סיום השנה וורדה נשכחה מלבי. הגיע הקיץ, סיימנו את הבחינות ו"הוכתרנו" לביתניקים . מלא גאווה נסעתי בחופש לבית הורי בקרית חיים. בתחילה נהניתי מהפינוקים ומהמפגש עם חברי בתנועה, אך עד מהרה השתעממתי. החיים בכדורי הרחק מההורים ומהבית ביגרו אותי וחברי הישנים נראו בעיני ילדותיים ומפונקים. נפגשתי בשפת הים עם חברי לפנימיה מיקי מחיפה וגידי מרעננה. קיטרנו על השעמום וייחלנו לחזור לכדורי. פתאום נזכרתי בורדה. הצעתי לחברי שניסע ביום ששי למסחה ונבלה שבת עם ורדה וחברותיה. גידי, שובר לבבות ידוע צחק " השתגעתם? לנסוע עד מסחה בשביל בחורות ? רעננה מלאה מהן". מיקי נענה לאתגר. טלפנתי לורדה וביקשתי שתצרף אליה חברה נוספת. ורדה שמחה והזהירה אותנו שנגיע לפני ארוחת ליל ששי כי כלל נהוג בביתם "הרוצה להתארח בשבת,ישתתף בקבלת השבת". הגענו למסחה לפני כניסת השבת. ורדה חיכתה בתחנה עם חברתה נעמי . נערה תמירה, שער ארוך אסוף לצמה עבה, חייכנית ובת שיח מרתקת. נצר למשפחת גולדמן הידועה. ארוחת הערב במשפחת קורקין היתה אירוע מרשים. אבי המשפחה איכר בכל רמ"ח אבריו, גבה קומה ועב מותן, קולו מרקיע שחקים בזמירות השבת ומרעיד את אמות הסיפים. החרו אחריו, ארבעת אחיה הגדולים, מזרע ענקים כולם. לעומתם ורדה ורחל אימה קטנות עדינות ויפות מראה. מאכלי השבת כולם תוצרת המשק, טעימים ונמסים בפה, נערמו על השולחן בכמויות ונטחנו במהירות הבזק. מבטי הענקים בחנו אותי מכף רגל עד ראש. שאלו את דעתי בנושאים חקלאיים שונים, ובשאלות אקטואליות שעל הפרק ולפי החיוכים והקריצות שהחליפו ביניהם נראה לי שהיו מרוצים מהבחירה של ורדה. רחל קטעה את התחקיר בתקיפות. " יום ששי היום, הילדים רוצים לבלות". יצאנו לרחוב נעמי ומיקי חיכו לנו בצומת. " יש אחלה מסיבה אצל חברים בעפולה, בואו נתפוס טרמפ" אמרה נעמי. "עדיף שנתחיל ללכת " השבתי "ואם יעבור משהוא נעצור אותו בדרך". אף רכב לא נראה באופק, ירח מלא האיר את השדות סביב, רוח חרישית חמימה עטפה אותנו בניחוח קיצי נעים ואנו צועדים ומזמרים להנאתנו. פה ושם מגע, לטיפה מהירה, טפיחת כתף, חבוק לרגע והלב עולה על גדותיו. לאחר כשעה הגענו לכביש המטפס לתבור וסבנו אחור. לעפולה כבר לא נגיע הלילה. התחלנו לחגוג בעצמנו. שרנו פלטרס ופול אנקה הכביש הפך עבורנו לרחבת ריקודים. מה לי מסיבה כשורדה חובקת אותי ופול אנקה בפי. התחלנו בטנגו ובסלאו צמוד. עברנו לריקודי עמים, מזורקה וקרקוביק העיקר שנרבה בחיבוקים ובמגעים. אור הירח גילה לימיננו מיקשת אבטיחים. ורדה הציעה שנרד על אבטיח עסיסי. "השדה שייך לדודי " אמרה. הפלחיות החלו לטפוח על האבטיחים ובסוף הסכימו על אבטיח ענק. מיקי ניפץ את הנבחר על סלע מזדמן , נעצנו את אצבעותינו באבטיח שלפנו את ליבו והגשנו לנערות. ורדה נעצה את שיניה הצוחקות בלב ועסיס אבטיחים אדום ניתז על לובן חולצתה. " יה , חולצת השבת שלי, אמא תהרוג אותי" קראה, רצה לשיבר הקרוב, הסירה את החולצה ושטפה אותה במים. "אחלה רעיון ורדה ", צחק מיקי וסחט חופן אבטיח על ראשה של נעמי. נעמי לא נשארה חייבת ועד מהרה הפכה המקשה לשדה קרב ואנו בבגדים תחתונים מטיחים איש ברעהו שברי אבטיחים. צחקנו עד לב השמיים וכשעייפנו שטפנו את עצמנו חבוקים בזרם אדיר של מים צוננים. סיכמנו שנספר להורים שרחצנו בבגדים בבריכת השחייה ב"כדורי" וחזרנו עליזים ושמחים למושבה. השעה אחת אחר חצות. רחל קבלה את פנינו במטבח עם קנקן תה מהביל, מגש עמוס בפרוסות עבות של לחם שחור מאפה בית ומרוחות בריבת משמשים חמה. אביתר אחיה של ורדה, הצטרף לארוחת הלילה ואמר בפה מלא. הלילה תישן בחדרי. בתום הארוחה ליווה אותי לחדר,"תישן טוב "אמר, "השחר מקדים להפציע ". יצא ונעל את הדלת אחריו. לבי החסיר פעימה , תקוותי לגיחה חרישית לחדרה של ורדה נגוזו. שקעתי בשינה עמוקה!! יד גסה טלטלה אותי בחוזקה."ארבע בבוקר זמן לקום" קרא קול מעבר לשרעפי. "מה קרה , אני בחופש" עניתי , אביתר ניצב מולי וצחק " לפרות אין חופש, הן ממתינות לחליבת הבוקר, ליד המיטה שמתי לך בגדי עבודה". טרק את הדלת בחוזקה ויצא. לבשתי במהירות את בגדי חמקתי לכביש ופניתי לכוון ביתה של נעמי . מיקי הופיע מולי יופ... רטן," רציתי לחלוב נערה וסדרו לי עדר שלם".
צעדנו שוב בואכה עפולה , הפעם בגפנו.
