"אין מה ואין למה, כבר עדיף ללכת לאיבוד, בתוך עולם אבוד"
הם רצו ביחד על החוף והקצף נשבר,
זיכרון של יד ארוכה מלטפת כמו הגלים על עור חשוף
והרוח הזאת של החוף,
והאהבה הלא נגמרת שיכלה להקריב בשבילה הכל
ואז בסכינים
אותם הסכינים מלאי החלודה, מלאים דם קרוש,
וסכין חדשה יפה,עוד לא נגע בה בשר אדם, נקיה, חדה
במיוחד בשבילך, יקירה
תחלמי עלי בליל בלהות זה, תחלמי, ותני לכוכבים להנחות את צעדייך, אני אחלום עלייך, תחלמי עלי,
ונפשק חיוך
הגשם נכנס בו, נקי מטהר, הדמעות שטפו על כתפיו והוא נרעד.
יום אחד הוא נכנס לחדר ומאז אני שבויה, ואת לא עושה כלום, נשיקות של שוקולד
תגובות