הגשם האחרון.
~~~~~~~~~~~
הגשם טפטף אט אט מהגגות.
כל טיפה שירדה נראתה לי כנצח.
"למה חיי שחורים כאלה?" חשבתי לעצמי.
בעודי מנסה לספק תשובה לדילמה, חשתי קור וצמרמורת זמניים וכי משהו עובר מאחורי.
הפעם זה לא היתה חברתי נועה, אשר נפרדה ממני לא מזמן, ולא גיא שלאחרונה מאיים על חיי.
המשכתי לחשוב, בניסיון להתעלם מן המטרד, בעודי שומע את טיפות הגשם הנוטפות על המדרכה.
מחשבותי אט אט סטו מן נושא החיים, אל נושא היצור הבלתי מזוהה, שחלף במהירות-על מול עני.
לאחר דקת דומייה הבנתי. זהוא מלאך-המוות, הבא לגאול אותי מיסורי.
לא הרחיק-זמן לאחר מחשבותי, ודמות מוגנת הילת-אש התייצבה מולי.
שערה שחור כעורב, ענייה אדומות כדם, עורה מחוספס ומפחיד.
ברגע זה ממש, עברה צמרמורת עזה בגופי. לידו עמד גיא. גיא ונועה. גם אני לא האמנתי.
שיפשפתי את עני בתקווה לגלות שחלמתי. אך טעיתי.
"מה... מה הולך פה?" שאלתי.
לא נשמעה תשובה.
"ברח" ענתה לי נועה. "ברח".
ברחתי כל עוד נפשי הייתה בי. לא ידעתי פשר הדבר, או מה ראיתי בדיוק.
אני רק יודע שמאז,
את נויה וגיא - לא ראיתי.

אוקיי, נכון, לא קטע ארוך, כי פשוט לא היה לי שום דבר לכתוב עליו, אבל אני מבקש אנשים - תגובות.

תודה מראש!

Y@M