עיני פקוחות בכדי לראות מי אתה...

חזק וגדול ורוצה ובוטח,

המון דברים עוברים שם,

מתרוצצים בחדרים קטנים

משתנה מכך לכך , אבל עדיין אוהב

טוב האדם להיות שלם עם עצמו

והיקום מקיף אותו...

הרצון לקירבה מתחזק עם הבדידות.

הלוּם שמיים אתה נצר למשפחת כוכבים,

לא מפחד מדבר.

ואני... מפחדת... ובעיקר

מהדברים הקטנים ביותר

מאלו שהנמלה סוחבת על גבה!

אבל הגעגועים ניצבים כחיץ

בין האושר לכאב וזכרונך

הוא כאורח יקר בתודעה

שב ומציף ואני קפואה

כן, זה אתה

וזאת אני

ואין מה להסתיר

ואין דבר בין עור לעור

בנשימה.

רק תניח קצת, וכל השאר ימוג

ונמשיך לשוט...