הרעש היחיד באויר היה השקט
ולמרות האהבה אל השקט
לשקט הזה לא נרכשה החיבה
היה בו מן הקרירות , היה זה שקט
אפל וקודר , שקט אפוף פחד
הישיבה בפינת החדר , הקור החודר
לעצמות ממחיש את אוירת הפחד הנורא
ומהו הפחד? התלישות, ההמצאות אי שם
בקצה העולם במקום בו הסובבים אותך
אינם מבינים את שפתך ואתה אינך מבין את שפתם
ולדעת שהקרובים אליך יחדיו עכשיו נזכרים בך אולי לרגע קט
ואתה כאן, לבדך ומחשבותיך איתך. וכשהמחשבות אינן
בדיוק מובילות אל יעד של נגאלים
ואתה נזכר שגם אז כשהיית קרוב
ניסית למצוא את המילים
וגם אז לא הבינו את שפתך ואתה לא הבנת את שפתם
על אף שהיתה זו השפה הדוברת
וגם אז ולא סתם לא מצאת את המילים...
