עומד תלוי בין רקיע ליבשת.
עומד תלוי ואף יד כבר לא מושטת.
מטפס אט אט ומגיע אל הקצה,
מטפס כדי לדעת, מאיפה כל זה יוצא.
רואה מולי 2 עננים רבים על מקומם,
רואה את כל הכוח השולט על העולם.
יודע,שלי לא מקשיבים ולא יכול להתעודד.
אולי פתרוני הסופי, יהיה להתבודד.
פזמון: כשחשבת על מישהי שפתחה את לבך,
כשחשבת על מישהי, שבעצם לא אוהבת אותך.
כשרצית שתהיה עטופה בשתי ידיך,
כשהבנת שזהו רק חלום, כמו כל ימי חייך.
חוזר למציאות, מביט בדממה,
שואל את עצמי: על מי? על מה? ולמה?
למה פגעתי בי בכל שניה מחיי,
למה ניסיתי למצוא פתרון לתעתועיי.
