עולה על אוטובוסים חולפים
נוסע הלוך ושוב
ראיתי את העיר מתרוקנת משאיפות
ראיתי את עצמי נשבה בתוך קסמים שלא עובדים
מחפש אותך
באיה רחוב
באיזו סמטא
אולי הבנת את המציאות ועזבת
אני יושב במושב שליד הדלת
אנשים מתחלפים
רק הרגשות
לא מצליחים לפשוט את עצמם
הייתי רוצה שנחזור לעשות טוב לעצמנו
אבל זה השתנה
והיום, מחפשים בתוכנו את הבריחה
כאילו יש הבטחה שלא הצלחנו לקחת איתנו
והאוטובוסים משתנים
אני עולה ויורד
מחפש תחליף
לא יודע אם אני רוצה
שהזמן ייעצר
או שהוא רק ינוע יותר מהר
איך יהיה אפשרי למצוא אותך?
והאורות בעיניים של מכוניות דוהרות
כמעט נגעתי בך
עד שלא קרה דבר
לא הבנתי איך איבדתי אותך
לא ידעתי מה קורה כאן ומה שם
מביט על העיר, מחלון קטן
את יודעת שאני לא אוהב את תל אביב
רק מהפרסומות אפשר לאבד רגעים
ואת נאבדת לי
בתוך חנויות שמוכרות את עצמנו בחלקים קטנים
מה רצינו להבין
מתוך זה בנינו סיפור
אופק שקורס, מחופש למגדל גבוה
לא יכולנו לטפס
הייתי רוצה שנחזור ונהיה טובים לעצמנו
גם אחרי לילות של חיפושים
הנהג מביט בי, אני בעיניו דמות
שהוא לא תיכנן למצוא
במושב ליד הדלת
רואה את האנשים שיורדים
מחפש אותך על מדרכות עמוסות, ליד חלונות ראווה
שם החיים נראים, כמו שיכולנו לדמיין
גם הדמיון, מכר אותנו בזול
לכמה רגעים, שלא הצלחנו לאסוף
מביט מהחלון
איך העיר מתפוגגת
ואת, לא השארת שום סיכוי
יורד בתחנה
יכולתי לחשוב שיום אחד, לא יהיו תשובות שנצטרך לשאת
והתמונה תישאר שלמה
