כבר אמרתי שאני פסימי
על מה אבדה ארצי מולדתי
על מה אבדה התקווה בעירי
על שום מה צעקות מחרידות האוזניים
על שום שעיוותו הם את המאזניים
זה לא סתם בא כעונש משמיים
האשם בחוץ הזכאי ´יושב´ כיפליים
וכי איך הארץ לא תרעד
אם האדם מסתובב תמיד נפחד
אך יבוא יום והארץ תיבנה
יבוא יום והכל ישתנה
או אז אוכל לנוח
אז אוכל לשקוט
שלא יבוא אורח
וירצה אותי לשחוט
