לוקח את הבקבוק אל הסלון
נזרק על הספה
את בחדר השני
אולי בוכה, אולי שותקת
את כל מה שהיה לך לומר
את לא שמרת לעצמך
מול טלוויזיה כבויה
אני מביט על עצמי במסך
ואיך אני נראה
שאני לא מתייחס לדברים הקטנים
שתמיד מפריעים
עוד מעט תצאי מהחדר
תשימי על עצמך את המעיל השחור
לא תביטי בי, אולי תביטי
אבל את לא תחכי לתגובה
תצאי מהבית
ואני אמשיך להביט על עצמי
דרך מסך טלוויזיה כבויה
אדמיין אותו מחכה לך בקצה הרחוב
מביט על תריסי הבית
איך הם מציגים חדר חשוך
ואולי את בכלל מתכוונת להתקשר אל חברה
להיפגש איתה לשתות
תספרי לה, מה עשיתי לך
ואיך את רוצה לזרוק הכל
אי אפשר כל הזמן להילחם
ובסוף לחזור בתחושה של ניצחון
אני נשען לאחור
מקשיב לשקט
משהו חסר
אני מנסה להתעלם
אבל זה כל הזמן שנותר
אני מעדיך לשבת על הספה
מול טלוויזיה כבויה
במקום לרוץ על רקע קירות לבנים
ואת בטח רוקדת עם החברה
לצלילי שיר צרפתי שאת מכירה את המילים שלו
אולי את משתכרת לאט
אני מדמיין אותו צופה בכן
ואותי משתכר כל הלילה
בלי לשים לב
שהכל סביבי עדיין עומד
ומנסה לדמיין אותך
כמו שיר צרפתי ישן
הנה את עם שמלה קצרה לבנה
מושיטה לי את היד
הנה אני מסוגל לקום ולא ליפול בחזרה
אף אחד לא רואה אותנו
אנחנו נשענים זה על זו לילה שלם
ואז אני מתעורר, את ישנה במיטה שיכורה
אני מביט על עצמי דרך טלוויזיה כבויה
