לא, אינני מרימה ידיים

לא, אינני נכנעת לכאב

לחיות חייבת אני

לחיות

לא לחדול

 

הרבה כוח סבל דרוש לי

מאמצים אינסופיים אשקיע

בתקווה אמלא את החלל

ובאהבה אקביל כל בשורה

 

אך, לעיתים נדמה כי

אין סיכוי

אפסה תקווה

נגדע חלום

חלום של חיים שקטים, רגילים

חיים לא זה המכאוב

 

למרות זאת, אינני מרימה ידיים

גם בלילות של ייסוריי גיהינום

גם בימים חשוכים מיגון

גם עכשיו, בכותבי זה השורות

וכל גופי נאכל בידיו...

 

איש אינו יודע

כיצד, מדוע ואיך

אך אני,

בדבר אחד מאמינה

אתה-

מות תמות

ואני-

חיה אחיה!