שכרנו חדר
במוטל בסוף העולם
איפה שכול הזרוקים והזרוקות, נאספים מן הים
את דיברת על שלום ואהבה
אני קילפתי את הטייח מהתקרה
ישבת שם עם ג´נס כחול
אני עם דוקטור מרטין
הכלבים של בעל המקום
נבחו כל הלילה
לא יכולנו לישון, אז התייאשנו
ואת אמרת, שהבטחתי לך פעם אהבה
הגוף רעד, השיניים נקשו מקור
עננים שחורים, כיסו את השמיים
היינו רק שנינו
את רצית שאבטיח לך
שהעולם לא נגמר
והרעמים הפציצו
כול הזרוקים, האמינו שהכוכבים נפלו
רק אנחנו חיפשנו באמצע הלילה
מפשטים להוסיף, לחבר לסיפור שלם
במוטל בסוף העולם
לא היתה לי תקווה
על הקירות שייטו הגלים
מה שרצינו להשיג
מישהו אחר, הבטיח לעצמו קודם
לא היה לנו סיכוי
ואת אומרת, שכול אהבה היא בת חלוף
לא יכולתי להבטיח לך משהו אחר
כול הזרוקים, נעו במעגלים בתוך עצמם
רק אנחנו ישבנו, מחפשים השראות
במוטל בסוף העולם
איפה שנגמרים החלומות, ומתחילה המציאות
ושום שיר אהבה
לא יתקן את זה עכשיו
אני מביט מהחלון
איך נראה עולם בלעדינו
את אוחזת בי מאחור
יש דברים
שלא עוצרים דבר
שנינו יודעים שהפחד הזה
ילווה אותנו לכול מקום
את מדברת על הלוואות, וצבע חדש
אני נזכר שבעל המקום הביט בנו, ולא אמר מילה
יכולתי לנחש מה הוא חשב
אבל זה היה הורס אותנו לגמרי
מחפש ברדיו, שירים שקטים
אלה תמיד יסבירו לנו יותר טוב
הייתי רוצה לומר לך משהו רומנטי
אבל, לא יכול להבטיח דבר
במוטל בסוף העולם
שנינו מרגישים זרוקים
כמו אלה, שבאו מן הים לסיים לילה אחד של אהבה
אנחנו נשארים מאחור
אולי זה מגן עלינו
אולי אין לזה סיכוי
אני מחבק אותך
בלי תקוות, ובלי הבטחות גדולות
