ובבדידות זו אני מקדשת את עצמי.
בטבעת עגולה שקטנה מדי לאצבע שלי
ושמלה לבנה עם כתמים.
אני מתחתנת איתי.

חיי הנישואין שלי גוועים.
מדי יום אציע לעצמי גירושין ואסרב
מפחד להשאר לבד
ולחיות את חיי ללא מגע ידי על גופי,
ללא הנשימות שלי על פניי.

כשאומר נואש אקח את עצמי לרבנות
ואתן לעצמי לקחת ממני הכל.
אך לפעמים כשאשכב על מיטת חדרי לבדי
אולי אתגעגע ברגעים ללחישות האהבה היחידות שקיבלתי.