אני עייף נורא, כאילו קבלתי כאב כזה שלא בכוונה.

אני רעב נורא, כאילו לא אכלתי אף פעם במסעדה.

אני עצוב עכשיו שוב כי יורד גשם ואין לי מטריה,

אני מרגיש שאני כותב כמו ילד בלי משפטי משמעות,

והכל כזה ילדותי בלי דימויים בלי צבעים שפה כזאת

פשוטה.

כאילו לא תמיד צריך לחקור את החיים ולבין מה קרה.

כאילו אפשר להגיד הילד שלאט לאט עוזב אותי בא להגיד שלום

פעם אחרונה!