אז חיורון גדול האיר

את הרחובות והשווקים.

עמד נטוי על פני העיר

נחשול שמיים ירוקים.

 

המדרכות שטפו לאט

ממלמלות מלחשות,

שבויות ברחש מרושת

של מבטים ושל פגישות.

 

אל תכבי את העבר,

נרו יחיד כה ורפה.

אם לא היתה זו אהבה,

היה זה ערב סתיו יפה.

 

הוא אל עירך עודו נכנס

עם כובד סער ועבים.

עודו משיב בכל פנס

את אפרוחיו המצהיבים.