נעמדת דוממת
מביטה אליו
מרגישה את מגעו עוטף את בגדיי
בעודו מציב ילדיו מעליי.
כיצד זה רואה בילדיו מיוחדים?
בעיניי כולם שווים,
יש שנופלים
אך הכל בטוח במרומים.
כמה יפה העולם
ממבטו המוגבל של אדם.
והם צונחים, אחד אחד
אי שם, מעבר לגבעות ירוקות
פותחים מצנחים
לאנשי משאלות
אב גאה
מרקיד ילדיו
רואה את אלו הנופלים
ומאזין לנו,
שכמו ילדיו, מנצנצים,
מפיצים שמחה באוויר הלילה החמים.
