עמדתי מול החלון הפתוח מכוניות חצו את הרחוב היא עמדה במרחק כמו מפחדת לראות שמשהו בכול זאת קורה גם בלעדינו הדלקתי סיגריה ברדיו שיר של קייל לא רציתי להגיד לה שאנחנו יכולים להיעלם בכול רגע דירות למכירה, סוגרים חנויות חלומות קצרים, בלילות ארוכים היא לא קמה לראות לאן אני נעלם, באמצע הלילה קם ויוצא מתיישב על המדרכה ילדים חוזרים מדיסקוטקים גברים חוזרים מפאבים חשוכים ורק היא שוכבת במיטה מחכה לרגע הנכון לא רציתי להגיד לה שגם אנחנו יום אחד נקום ונעזוב זו כמו אשליה, שאי אפשר להכיר רצנו במשך ימים ואז התכנסנו לתוך עצמנו לא מסוגלים לצאת החוצה לראות את המבטים של זרים מכוניות זולות, ארוחות משמינות ובערב מתפשטים שוכבים זה לצד זו כול מה שמגן עלינו, מת מבפנים אני מחפש שאריות של אתמול במקרר, בעיתונים זרוקים היא מדליקה סיגריה מביטה אלי יש בשתיקה שלה משהו מכאיב אנחנו לא מסוגלים להתאהב גם אחרי שנים של בדידות לפעמים, שהיה לנו משהו להרגיש היינו יוצאים לשתות לא פחדנו לעזוב, ולחזור לגלות שאין שום דבר כול מה שמגן עלינו, מת מבפנים ועכשיו עומד מול חלון פתוח מביט על גבר שצורח על אישה והיא מתקרבת אלי יש במגע שלה משהו כואב בלי תחושות, אי אפשר לזכור דבר רציתי לומר לה משהו שיפורר הכול ברגע אחד אבל שתקתי חלומות קצרים, בלילות ארוכים זה כול מה שאנחנו סוחבים עלינו כול השאר אמיתי.