עמדנו בתחנה, השעה הייתה מאוחרת, כולם יצאו הרגע מאיזשהו סרט, הרבה אנשים כולם ממתינים, ואז, פתאום, בום אנו שומעים.. נערה צעירה מרוחה על הרצפה האוטובוס בה פגע, מיד אני רצה לעברה, כדי לנסות להגיש עזרה, אך לשווא זה היה היא נראתה ממש כמו סמרטוט רצפה, עזרה מקצועית היא צריכה! חובשת, זק"א, מד"א, משטרה כולם מיידית מגיעים לזירה. טלפון להורים ומיד הם מגיעים, האב מתוח כולו, בועט בחפצים, האם בוכה לרגליה של ביתה, מד"א מנסים להעיף אותה.. החברות בוכות, היסטריות, הרי רק לפני שניה היא דיברה, לפני מס' דק' איתם מהסרט יצאה, צחקה, נהנתה, ולרגע לא העלתה בדעתה שכך תהיה שרועה על הרצפה בחוסר אונים, ללא הכרה. אנשים מתקהלים, כרגיל ישראלים.. מתקהלים ולא זזים, כולם ת'פרטים רוצים, מחוסר מידע הם כבר ממציאים: "היא נפטרה, נכון?", הם מקשקשים... ישראלים, ישראלים למה אתם כל- כך קשים? פעם בחיים תהיו חכמים.. כל- כך הרבה תאונות דרכים, בכמות הם מכפילים את מס' הפיגועים, אז למה אנשים לא זהירים? כמה צרות אנו צריכים? די לקטל בכבישים! אנחנו רוצים חיים..........