אלפי שמשות אחרונות,
הצרו צעדי
בהנהון של ספק,
שַקֵט
או אולי -
סהרורי
ודמעה רותחת,
זולגת- עילגת,
שואלת על אז
ואתמול
וצר היה
ורעד שברירי
הִיפֵּך בי
מְּשָבֵּר,
רסיס
ועוד
רסיס...
ולבקשתך בתי,
לא נעניתי
לא אמרתי דיי,
אמנם,
אך לא הגיעה עת,
להתיר הספק.
(אם הניקוד לא מדויק , אנא העירו)
