כשהייתי למעלה ידעתי שאני אגיע למטה כשהייתי למטה ידעתי שאני אצליח לעלות ואז חשבתי למה לחיות? הכל צפוי וגלוי הכאב יבוא ויכה הצחוק ישוב ויראה כמו בים יש גאות ושפל במחזוריות מייאשת ואני עדיין צף לי במעגלי החיים ברגע של כאב מביט לשמיים ברגע של אושר עוצם את העיניים ואולי בגלל זה? מה זה נותן לי כוח להמשיך ולהיות? מי ידע? ואני עדיין כאן