"אין כל עצב בעולם, למי שמכיר אור האורות של האמת.." במסך של ערפל צעדתי אל הלא נודע, לאחר שבראי שקוף התבוננתי בעברי כשוטה, ברק מעוור ורעם מחריש ליוו אותי, סופה רדופת צרחות רוח פרצים איימה לכלותי, ניצוצות טיפות גשם זלגו מן השחור אשר מעליי, שוטפות את המטר שיורד מעיניי, כרסיסי זכוכית אשר שרטה את פניי, זעקה מבקשת לפרוץ מגרוני, אך אני תשושה, גופי רועד ושפתיי מרטיטות רק אנקה חלושה, כאבי גובר עליי ואני פוסעת לעבר הים הגועש, אשר גליו מתנפצים למולי בזעם מלחש, גופי מאיים להיתפרק לתוכם ולקפוץ למותי, אך נרתע כי פתרון כהוא זה, הוא לא לכמותי, אז החרשתי, הבלגתי ואגרתי כוחות, ויצאתי להכיר באור האורות..