[ליצירה]
האם באמת כך ?
השאלה שאני תמיד שואל את עצמי היא האם אנשים מודעים לסכנה שבאור האורות הללו ? האם המחיר שאדם משלם כאשר הוא "יוצא להכיר באור האורות" הוא מחיר שווה ?
נראה לי שהאמירה שלמעלה צריכה גם איזון. עולמנו בנוי על אנשי תיקון (רוב) לבין אנשי אורות (מיעוט) ולפי דעתי כל אדם צריך לחשוב טוב מאוד באיזה מקום הוא שם את עצמו, או באיזה שלב הוא בחיים, ולא לזנק למקום שאיננו שם כי האורות גם בולעים ושואבים אותך למחוזות אפלים ושחורים.
לא בכדי משלי אומר "לב חכם בבית אבל" שאומר שיש מחיר לחוכמה, ולב החכם, המודע, המהרהר על חייו, יהיו תמיד קשורים לעצבות ול"אבל" מסיום. וזה יותר מתחבר לי עם המשפט הפותח את המאמר.
אשמח לתגובה.
[ליצירה]
[ליצירה]
כלים תדיקון - אני לא אמרתי שאני כלולה באנשי האורות כפי שאתה מכנה אותם, אני אמרתי שאני מנסה להכיר באור האורות שזה: ה', למרות הכאב ולמרות הכל.
והקב"ה שווה הכל, ולא סתם נאמר על איש האמונה שהוא בודד (ראה מאמרו של הרב סלובייצ'יק), תמיד לאנשי האמונה יהיו משברים וכאבים ונראה לי כאן זה הניסיו האמיתי שלנו, שלמרות הכל אנחנו ממשיכים להנהיג את ליבנו אחרי אדון כל יכול.
אז אם ככה, האדם שביודעין לו שיהיה לו רע, אז למה הוא מאמין?
כי זה שווה את זה, וזה היעוד שלנו, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות, ולא באנו לכאן כדי להתחשב בעצמנו ולהקל עלינו, אלא באנו למטרה אחת למלא תפקיד ועל הצד הטוב ביותר.
וחוץ מזה ברגע שהאדם ידע שהצליח למלא יעודו, האמן לי שעצב כבר לא יהיה לו אלא שמחה מרובה על הצלחה ועל שכר לעולם הבא.
שמחה זה לאו דווקא דברים חומרניים, שמחה אמיתית באה מכאב. אחרי שאדם חווה כאב מסויים ובסוף מתגבר עליו ועובר אותו, זאת תהיה שמחה אשר גדולה מכל שמחה אחרת שיטחית כגון קבלת מתנה או בדיחות דעת.
ומהי ההגדרה שלך לאנשי תיקון? ומה לאנשי אורות?
אני חושבת שחילקת זאת לא נכון, אין דבר כזה אנשי תיקון ואנשי אורות..
כל אדם שמחפש להביא עצמו לידי תיקון מגיע להכרת אור האורות.
לכן אני חושבת שבאמת כדאי שאנשים יתחילו להכיר באור ולא רק לחפש אותו, כי האור נמצא, השאלה אם אנחנו משתמשים בו.
רק טוב.
ואני ישמח לתגובה.
ותודה.
אור.
[ליצירה]
כלים תדיקון - אני לא אמרתי שאני כלולה באנשי האורות כפי שאתה מכנה אותם, אני אמרתי שאני מנסה להכיר באור האורות שזה: ה', למרות הכאב ולמרות הכל.
והקב"ה שווה הכל, ולא סתם נאמר על איש האמונה שהוא בודד (ראה מאמרו של הרב סלובייצ'יק), תמיד לאנשי האמונה יהיו משברים וכאבים ונראה לי כאן זה הניסיו האמיתי שלנו, שלמרות הכל אנחנו ממשיכים להנהיג את ליבנו אחרי אדון כל יכול.
אז אם ככה, האדם שביודעין לו שיהיה לו רע, אז למה הוא מאמין?
כי זה שווה את זה, וזה היעוד שלנו, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות, ולא באנו לכאן כדי להתחשב בעצמנו ולהקל עלינו, אלא באנו למטרה אחת למלא תפקיד ועל הצד הטוב ביותר.
וחוץ מזה ברגע שהאדם ידע שהצליח למלא יעודו, האמן לי שעצב כבר לא יהיה לו אלא שמחה מרובה על הצלחה ועל שכר לעולם הבא.
שמחה זה לאו דווקא דברים חומרניים, שמחה אמיתית באה מכאב. אחרי שאדם חווה כאב מסויים ובסוף מתגבר עליו ועובר אותו, זאת תהיה שמחה אשר גדולה מכל שמחה אחרת שיטחית כגון קבלת מתנה או בדיחות דעת.
ומהי ההגדרה שלך לאנשי תיקון? ומה לאנשי אורות?
אני חושבת שחילקת זאת לא נכון, אין דבר כזה אנשי תיקון ואנשי אורות..
כל אדם שמחפש להביא עצמו לידי תיקון מגיע להכרת אור האורות.
לכן אני חושבת שבאמת כדאי שאנשים יתחילו להכיר באור ולא רק לחפש אותו, כי האור נמצא, השאלה אם אנחנו משתמשים בו.
רק טוב.
ואני ישמח לתגובה.
ותודה.
אור.