בעקבות מוצב מרגנית: חייל: "לא הסתערתי כי אינני מוכן למות למען חבריי"
איך נפלו גיבורים,
אחד לאחד,
נערמו שם גופות חבריי
איך נפלו במותם לוחמים.
איך הגנו עלי בגופם ונפשם
של גברים אמיצים כאחד.
והפחד זאת איננה בושה
נאמר לי אי שם בעבר
אך עכשיו במותם בלי שריד של תקווה
לחיי הבטוחים כבר אין טעם,
כי הייתי צריך להיות במקומם,
שרוע עם כדור בחזי.
א.י.ל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אסוציאציות הייתי מקביל זאת לקול דודי בשיר השירים הדופק על הדלתות, על כל פנים שיר יפה, בכל מקרה תמשיך להמתין. [ליצירה]
- [ליצירה] ואיפה אתה נמצא בכל זה? השיר יפה, אבל לא מובן מי למה או מה למה? בגדול נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] מה בדיוק שירה כאן, למה המבנה? [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, הייתי ממליץ לך לפנות לפסיכו, אבל הם עולםי די הרבה ובד"כ זה גם סתם בזבוז כסף, אז אני מציע שתקחי אקמול [ליצירה]
- [ליצירה] סופר מעולה [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה למחוק את הדף הריק? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לצערי זה לא תמיד עובד [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מאוד בוגר אני מניח שעברת עוד שלב בחיים. [ליצירה]
תגובות