החיים-הם כמו ספר בלשי כל פרק שעוברים חושבים שיודעים מי אחראי לכל הבלגן ומה גורם לו לעשות את זה. עד הפרק הבא-שכל התאוריות קורסות וצריכים להתאמץ להמציא משהו חדש
[ליצירה]
.
קטע יפה.
אני חושבת שביום יום אנחנו זוכים לראות דברים שלחמנו או שחלמנו עליהם, רק שהם לא באים בבום אלא בתהליך מתמשך ולכן לא תמיד אנחנו שמים לב אליהם, והם הופכים למן שגרה. אבל נכון, תמיד אנחנו מצפים לעתיד שיגאל אותנו מהעכשיו אבל זה כמו שהדשא של השכן ירוק יותר, כך הזמן של מחר מתוק יותר.
[ליצירה]
כל הכבוד
על האומץ לבטא... אם כי נראה לי שאתה עוד בגיל שמעיזים לכתוב דברים כאלה בלי להתלבט כ"כ הרבה כמו בגילי המופלג והישיש...
לפחות אתה נמצא במצב שברור שהעצב סותר את היהדות. מה שנשאר זה רק להגביר את אש התורה וכו' ולהבין למה היא חזקה יותר מכל עצב או ייאוש-וזו משימת החיים שלנו. בהצלחה רבה,שמוליק