[ליצירה]
שגיא.אתה בסרט דמיוני, ואתה יודע את זה. שום דבר לא "מגיע, לנו, אין בכלל חשבון כזה. ואין לך בכלל מה לפחד משום שאם היא היא אז זה יהיה בסדר, לא כל כך משנה איך תכתוב ומה תכתוב ומתי ואם תשלח, ואם לא אז שום ברק ועזות רגש בכתיבה לא יועילו, כך שכדאי לך להרגע. יש לך כשרון כתיבה נפלא, והמון כנות וכף לקרוא, אז תהנה מזה אבל עצתי לך - תזכור שגם זה לא העיקר, ותניח לו לנהל.. תמסור הכל בידיו, ואז יתקיים בך הפסוק :"על מי מנוחות- (אם הוא) ינהלני.והמנוחות הזה הוא לא מנוחות של בית אבות אלא הנס האמיתי, הטוב העצום שאתה כל כך מייחל לו ושההתאהבות שלך היא בחינה שלו, אבל בהחלט לא השיא. אני נשמעת קצת כהורסת חלומות, אבל תאמין לי שיש חלום עצום לאין ערוך, ואני מאמינה שעם העוצמות שלך הוא (השם) לא יתן לך להסתפק בפחות, למרות שאתה כיצור אנושי רוצה, כל כך רוצה, להסתפק בפחות. שבוע טוב וחודש כסלו טוב, החודש שבו אנחנו מאבדים את הדעת האנושית שלנו לטובת דעת עליונה..
[ליצירה]
זה נכתב לפני הקודם? ולפני השיר?
אם כן, זה משלים את התמונה לכאב נוראי, ולמרות שאני מסכים עם רחל בתך הקטנה, אולי זה (היה, לפני שנתיים כבר) קשה מדי ליישם את זה.
הלוואי שהתגברת. הלוואי שגילית את הערך העצום שלך (אם נולדת בוודאי יש) ושקבלת אישור אמיתי ויציב מתוך עצמך לכל מה שצריך, אישור שלא תלוי באף אחת.
[ליצירה]
מההתחלה לסוף
שיר יפה. עוד יותר יפה אם אחרי שקוראים אותו כמו שרצית, קוראים אותו הפוך. כמו שתי וערב - זה אותו חוט אבל לא בדיוק אותו חוט, דורש ומשלים ביחד - שלמות.
ושוב, השפה, השפה....