[ליצירה]
אני יודע שזה לא שייך, אבל איילה, הזכרת לי ציטוט ענק:
never criticize someone untill you walked a mile in his shoes. because then you'll be a mile away- and have his shoes!
[ליצירה]
אכן
ספר נפלא, ובאנגלית הוא יפה אף יותר (למי שמבין אנגלית)
למשל- "צ'יקבידי" נשמע פי אלף יותר טוב מ"אפרוחצ'יקית"
"לעולם אל תשפוט אדם עד אשר תלך שני ירחים במוקסיניו" (התרגום החופשי הוא שלי)
[ליצירה]
*
אוקיי, אז בשבת אחרי האוכל, שכבתי לי על המיטה, בהיתי בתיקרה, בהיתי בשולחן, בכיסא, במחשב, ובארון ספרים, ואז- ממש אז- צד את עיני הספר 'שני ירחים', ואמרתי לעצמי 'טוב, נו.. תן לספר האמריקקי הזה עוד צ'אנס', ולקחתי אותו לקריאה חוזרת, ושכבתי וקראתי. וקראתי. וקראתי. ועברתי לסלון כי כבר שקעה השמש ולא היה לי אור בחדר. ויצאה שבת וגמרתי את הספר. ואפילו הזלתי דמעה בסוף, כשחמציצית זצ"ל החזירה נשמתה לבורא.
אמנם לא התרגשתי כ"כ כמו שנכתב בביקורות על הספר. אבל הזלתי בסוף דמעה- וגם זה משהו...
למי שאהב ועדיין לא קרא את 'מישהו לרוץ איתו' -לרוץ לקרוא! אותו סגנון, רק ש'מישהו לרוץ איתו' הוא ישראלי, עם שמות ישראלים, עם סיטואציות ישראליות, בירושלים- בליפתא. כחול לבן. קל יותר לקרוא ולהתחבר.
אוייש.. לא כל כך אהבתי את פרי-בי. ואני חושב שהסופרת הייתה צריכה למצוא בספר את המקום להאריך על בן ולספר על הקטע של הנגיעות ולמה הוא נרתע- לא סופר עליו מספיק. ספר חביב.
:) רק אושר
[ליצירה]
כמה פעמים ניסיתי להתחיל את הספר.. -המון! אולי 10 פעמים בלי להגזים!
אבל בכל פעם- עם כל הביקורות המהללות שיש לו, לא הצלחתי להסתדר עם השפה והמנטליות האמריקאית המתפרצת מכל משפט וציטוט שבספר. קשה.
אבל שיכנעת אותי לנסות שוב. מבטיח לעדכן.
[ליצירה]
לדעתי יש כאן פספוס קטן: אם אהבת ספר, ספר לנו עליו! ספר מה אהבת, נתח אותו (בלי לגלות את הסוף..). לא יזיק באמת שתפתח קטגורייה חדשה באתר: 'ביקורת ספרים'. אבל שיהיה תוכן בביקורת, לא רק לספר שאהבת!:-)
אבל כיף לדעת שעדיין יש ספרים שכך משפיעים על הקורא.