בס"ד ט' אדר א' התש"ס כל הלילה בכיתי בלבי ודמעה אחת סמלית ירדה. ריבונו של עולם, הנה אני פונה אליך בתחושה קשה שיש לי כלפי עצמי וכלפיך. אם אומר שאני מאמינה באהבה, יגידו שאני תמימה. אם אומר שאני מאמינה בך, יגידו שאני מקצינה. אם אומר שאני מאמינה ביופי, יגידו שאני הזיתי, כי בעולם שבו גדלתי זה פשוט לא אותו נוף. ואם אגיד שהכל ביחד זו אני ? ואם אומר שאני מאמינה בעצמי ? האם באמת אוכל להאמין לי ?!