בס"ד
(תודה לאציקלופדיה העברית שסיפרה לי קצת על:
קיסר, גאיוס יוליוס - כרך 15 עמוד 651, את חיסולו של פומפיוס המצאתי [זה לא היה כתוב באנציקלופדיה אבל אולי זו תאוריה אפשרית], וכן עזיבת קיסר את רומא. סביר להניח שדברים אלה לא קרו במציאות)
היה זה יום חורפי קר ברומא. בארמון המפואר ישב לו יוליוס קיסר ושוחח עם אשתו הרביעית.
- "גאיוס," היא אמרה, "נמאסו עלי כל התככים והעימותים פה ברומא. אולי נמצא לנו מקום שקט יותר?"
- "את יודעת יקירתי, זה יהיה מאוד חבל לעזוב אחרי כל מה שבניתי פה." ענה הוא, מהורהר.
קיסר היה כעת בשנות השבעים לחייו. הוא צבר לעצמו הישגים רבים, שחלקם עתידים היו לשנות את מהלך ההסטוריה. כאלו הם כיבוש גאליה והפלישה לבריטניה, ההשתלטות על רומה, וחיסולו של בן בריתו לשעבר פומפיוס, לאחר עימות רב היקף. אמנם, לשם הגדלת שמו טען קיסר שאת פומפיוס רצחו המצרים בעת שהותו (של פומפיוס) שם, אך למעשה היה זה אחד הרוצחים השכירים של קיסר שעשה את זה, לאחר שפומפיוס הצליח להתחמק ממות בקרב.
את דרכו לגדולה עשה קיסר בדרך של תככים וערמה. הוא לא בחל בשום אמצעי, אם כי הוא לא היה שונה בכך מכל בני דורו (מה שלא נאמר לזכותו אלא לחובת כל הרומאים). הוא שיחד, שיקר, רצח, עשה רבות להאהיב עצמו על העם, וקנה לעצמו אהדה רבה ועם זאת גם שונאים רבים.
קיסר הוא זה שתבע את השם "קיסר" שנקראו בו מלכים רבים: כשההמונים הריעו לו וקראו לו "מלך", הוא אמר להם: "אינני מלך אלא קיסר." למעשה היתה זו דרכו להמנע מהמלכתו למלך, דבר שהיה מקנה לו עוד שונאים רבים. אבל קיסר נהג כמלך לכל דבר, ולמעשה מאז כל מי שרצה להיחשב כגדול ממלך, וכן כל שליטי האמפריה הרומית, האימפרטורים, נקראו על שמו - קיסרים.
קיסר ידוע כאיש שהפך את רומה מרפובליקה לקיסרות, אך למעשה רומה היתה בתהליך של הדרדרות כך שעוד לפני קיסר היא היתה נתונה לחסדי צבאה.
למעשה כבר עשר שנים שלא עבר הרבה על קיסר. הוא ישב ולא עשה דבר בממלכתו מלבד להתערב בעסקיהם של כל האנשים שעמדו בצמרת המדינה, על מנת לבדר את עצמו. דברים אלו גרמו לו למריבות עם רבים מנתיניו, אך הוא נהנה מזה והתכוון להמשיך. בנוסף קיסר מאוד אהב לשחק "שח-מט" בנציבי הפרובנקיות שלו הוא היה מחזק אחד ונהנה לראות את השני קורס. נראה היה שהוא לא שם לב לעובדה שחיי אנשים רבים נרמסים בשל משחקיו.
-"חוששני שעדיף שאשאר כאן לעת עתה." הוסיף קיסר ואמר לאשתו.
-"טוב," אמרה היא, "עשה כרצונך." אך הוא הרגיש שהיא לא כל כך שמחה להישאר.
לאט לאט גם קיסר עצמו החל להרגיש באי נוחות מסוימת. הוא לא בטח באיש מלבד ראש הבולשת שלו, מרקוס יוניוס ברוטוס.
בנוסף החלו משחקי המלחמה שלו לשעמם אותו, והוא רצה לבקר במקומות רבים שראה במסעות הכיבוש שלו.
יום אחד פנה קיסר לאשתו ואמר לה:
-"יקירתי, החלטתי לעשות כבקשתך."
-"לאיזו בקשה אתה מתכווין?" שאלה.
-"החלטתי שהגיע הזמן לנוח מהשלטון."
בימים שלאחר מכן ישבו בני הזוג הקיסרי עם ראש הבולשת ברוטוס, ותכננו את היעלמותם מרומה לפרטי פרטים. לא ניתן לאיש להיכנס לחדר בו תוכננה הבריחה, כך שאיש מלבד שלשתם לא ידע על כך.
ואז בא ליל הבריחה. קיסר ואשתו יצאו בחסות החשיכה מארמונם, לאחר שנאסר על כל האזרחים לצאת מבתיהם, בטענה שהבולשת לוכדת קבוצה של אנשים הקושרים קשר להתנקשות בחייו של קיסר. למעשה נשלחו הבלשים לחיפושים כך שהם לא יוכלו לראות את קיסר ואשתו היוצאים מן העיר בחשאי.
למחרת המתין ברוטוס יחד עם קאסיוס שמזמן רצה לחסל את קיסר, באחד המסדרונות האפלים של הארמון, במקום שבו קיסר היה אמור לעבור. אחרי כחצי שעה של המתנה הם שמעו צעדים. קיסר התקרב עם שומרי ראשו בצעד מהיר. לפתע ראו ברוטוס וקאסיוס את צלליתו של קיסר מוקף בשומרי ראשו הרבים. ליבם הלם בפראות. לפתע רץ ברוטוס קדימה לעבר קיסר הנדהם, ותוך שהוא שומע את קאסיוס שאומר לו "המתן, ברוטוס!" דקר את קיסר למוות בליבו. בתוך ההמולה נמלטו ברוטוס וקאסיוס כל אחד לכיוון אחר, מאוחר יותר התחלקה האימפריה בין ברוטוס וקאסיוס שנלחמו עליה ללא הרף.
את השמועות על כך שלא היה זה קיסר שנרצח באותו היום השתיק ברוטוס בכל דרך אפשרית.
אפילו אשתו של קיסר התהלכה כמה ימים בוכיה ברחובות כך שלא היה עוד ספק בדבר הרצחו של קיסר. מאוחר יותר, כשהחלו המאבקים בין ברוטוס וקאסיוס ואיש לא שם לב עוד לאלמנה המלכותית, היא שכרה ספינה ונסעה לדרכה.
-"זהו, התוכנית הושלמה, גאיוס." אמרה היא לקיסר כששוב פגשה אותו.
קיסר ואשתו יצאו לטיולים רבים, ובכל פעם שאמרו לו שהוא דומה ליוליוס קיסר, הוא אמר "רבים אומרים לי כך", וחייך.
תגובות