עופות נודדים וארץ רחוקה, אי שם מוטלת, שקועה באדמה.
נוף מידברים ורוח קרירה, אינך רוננת, צבועה באפלה.
מיזבח קדמון בארץ קדושה, עודנו מקריב דמי בדמה.
צליל נחמה דועך וניגמר ונער אני, בודד ונישבר, בנפש זקנה שערגה לך מכבר, אשיר בך שיריי, אלייך ישובו כל תפילותיי.

שיר נכאים אל נפש חרבה, דמותך שותקת, זועקת דממה.
ונשף יורד, ברעש דומה, חלום נושן צווח תיקווה.
קול נעורים נושא בי תפילה, התשובי עוד מארץ שממה, התשובי אליי כבתחילה.
צליל נחמה דועך וניגמר, ונער אני בודד ונישבר, בנפש זקנה שערגה לך מכבר, אשיר בך שיריי, אלייך ישובו כל תפילותיי.